עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

דיבור על הדברים שקוראים בחיים
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
#7 הקושי הוא בעיני המתבונן
29/08/2015 22:36
sleepgarden
לאנשי האינטרנט היקרים שלום רב, לא העליתי הרבה זמן לפה משהו אז החלטתי להתעסק במשהו שדי מתקשר אלי בתקופה הזאת- שינויים. 
כבר דיברנו הרבה עליהם בעבר, איך צריך לקבל את האחריות שאנחנו מקבלים עם השינוי ומה לעשות עם העליות והמורדות שאנחנו חווים. אבל לא דיברנו בעצם על השינוי עצמו מה הוא אומר איך הוא מתקבל ואיך מגיבים לו.

טוב אז אני אתחיל בזה שאני חושב ששינויים הם דבר נורא טוב שאנחנו צריכים לקבל באהבה. אם כי לרוב הדעה הזאת תבוא לאנשים בדיעבד אם בכלל. לרוב אנחנו מפחדים מהשינוי בין אם הרבה או מעט, נמאס לנו שכשהחיים שלנו מסודרים ואנו יודעים מה לספק ומה לצרוך, יש "רעידת אדמה" שמשנה את חוקי המשחק. אבל לרוב לא כולם ידברו ככה.
יש לנו 3 סוגי אנשים שיקבלו שינוי בדרך אחרת:  

1) המסודר השבור- בשבילו שינוי יהיה רעידת אדמה לאחר שסידר את בית הקלפים שלו בצורה מדויקת כמו שרצה. הוא למד מה לעשות, הוא הבין איך לפעול וחשב מה יהיה הצעדים הבאים שייקח בחייו. המחשבות והפנטזיות, הרעיונות והסביבה המוכרת כולם פגשו שינוי. עכשיו משהו שתקף לכול שלושת סוגי האנשים- גודל השינוי הוא דבר סובייקטיבי.(מעבר לחו"ל יכול להיות שינוי עצום לאחד, ורק עוד שלב לאחר). ועכשיו לאותו אדם --> הוא ייקח את השינוי בין עם קטן או גדול ויעשה ממנו עצום. כזה שלא יוכל לחזור להיות עצמו, כול מה שתכנן נהרס ויהווה פתח לחרדות ופחדים. הוא היה מרוצה מהסדר הישן וההפתעה הזאת בשבילו היא בעיה.

2) הזורם הניטרלי- בשבילו שינוי יהיה משהו שיכול להיות שרצה או שלא ואפילו אולי אין לו דעה ממשית. ברגע שהוא יהיה שם הוא ינסה למצוא את עצמו ולהמשיך כרגיל בחייו בין עם בשביל לקבל נגיעות מפעם, לאסוף את השברים או סתם כי לא אכפת לו מי יודע מה, זה לא כזה יזיז לו.

3) הפתוח שמפתח- בשבילי זה השאיפה לכול דבר. הוא ייקח את השינוי וינסה למקסם (מהמילה מקסימום) את מה שהוא מקבל ומה שהוא צורך. הדבר הזה בין אם היה רצוי או לא, לא מפריע למפתח. אם כבר בשבילו שינויים זה משהו טוב מאוד, קרש קפיצה, הזדמנות. השינוי בשבילו גם עם הוא גדול ייחשב בשבילו לקטן כי הוא יידע איך להפוך אותו לכזה. 

דוגמא:
מעבר לבית ספר חדש לילד:
1) שבור- יכעס יהיה שבור נפשית, מדוכא, סגור, חושב על מר גורלו ובעצם חוסם לעצמו את האפשרות לפיתוח ואושר.
2) זורם- יתבאס אולי, יהיה חסר רגש אולי אבל בסופו של דבר יפתח לעצמו את אותם חיים כמו קודם ויזרום עם המצב לטוב ולרע.
3)המפתח- יתבאס בהתחלה אולי אך ישמח בסוף, יבין שהכול לטובה, יתעשת ויפתח את עצמו מחדש ואפילו אולי יותר.

בסופו של דבר שינוי זה אולי משהו שמשנה את הסדר ולפעמים הוא טוב ולפעמים אולי לא. אבל תראו שבדיעבד רוב השינויים הם לטובה, הם מונעים מאיתנו חיים צפויים ויוצרים עניין. בלי שינוי מסוים כמו באפקט הדומינו, לכו תדעו איפה הייתם היום ומה הייתה מידת האושר שלכם. כשאנחנו מקבלים שינוי אנחנו צריכים לדעת שאם נקבל אותה טוב ובתור הזדמנות חדשה נגיע גבוה. 

"כשאתה משנה את הצורה שבה אתה מסתכל על דברים, הדברים שאתה מסתכל עליהם משתנים." (וויין דייר)
0 תגובות
#6 בסוף הדרך עוד תהיה מאושר
04/06/2015 17:57
sleepgarden
לכול אנשי האינטרנט סופ"ש שמח! מלא זמן שלא כתבתי ורציתי לחשוף משהו על עצמי. אני כרגע נמצא בשלב בחיים בו אני עמוס ומתקשה למצוא שלווה, נורא לא כיף לי במקום בו אני נמצא ואני עבדתי על לשנות לעצמי את המקום בו אני ככה וגיליתי שהעבודה עבדה וכשאסיים אם המקום שבוא אני נמצא אגיע למקום טוב יותר. 

החיים שלנו נמצאים תמיד בעליות ומורדות. לא תמיד נעלה למעלה כי לא כולנו מושלמים, וחיים שהם קו מישורי אלו הם חיים בטוחים שיביאו לנו הרבה שגרה אך לא סיפוק. כשאנחנו נמצאים בעליות אנחנו צריכים "להנות מהנסיעה" ולדעת שאנחנו עושים טוב, אך גם להיות מוכנים לרגע בו אנחנו אולי נמעד וניפול. כשאנחנו בירידה עלינו לנסות "ללחוץ על הברקס" ולעצור את התהליך. אך מה אם זה תהליך שאי אפשר לעצור? כמו פיטורים ואבטלה, מינוי והעברה למקום אחר שאתה לא אוהב, או אפילו מוות פתאומי של קרוב משפחה שמביא אווירת אבל. 

אז כשאנחנו בירידה, בחוסר השליטה והתקווה, עלינו להבין שעכשיו אולי חרא ונכון ואולי מבאס אבל צריך לעשות הפרדה מאוד הכרחית למשהו שתמיד נוטים לעשות כשנמצאים בחרא -חזיונות נוראיים שיהיה ככה תמיד והמצב לא ישתפר ושאולי זה יזלוג לעוד תחומים נוספים. החלק השני הוא רציונליות שלרוב יבוא עם עוד חלק של יצירת התקווה שלה אנחנו כול כך זקוקים. להבין שכול מה שקורה לנו הוא לטובה ולכול יש סיבה. 

בסוף הדרך נצא מהחוויה הזאת מחוזקים במשהו בין עם זה שינוי עבודה ואנשים חדשים, ידע חדש, ביטחון או משהו ממשי. כי כמו שכבר אמרתי החיים הם לא רק עליות או רק ירידות הם שילוב של שניהם. ירדת, לא טוב לך מצוין עכשיו מפה אתה תעלה אולי זה ייקח שבוע חודש או חצי שנה אפילו אבל המקום הזה ישתנה וככול שרע לך יותר תאחז בתחושה שזה כמו כול דבר בחיים יגמר בסוף. כי בסופו של דבר אנו עשויים לא רק מהצלחות אלא גם מהקשיים.

"אלוהים ברא אותנו אך ורק כדי שנהיה מבסוטים, אך לא מצא דרך לעשות זאת בלי לתת לנו קשיים, שכן אם יהיה לנו הכול בלי מאמץ, איך נהיה מבסוטים?" (אילן הייטנר, קציצות)
1 תגובות
#5 מטעני עבר מעשים להווה
18/04/2015 18:46
sleepgarden
ויתור, מטעני עבר, להעיז, מחשבה יוצרת

שלום לכול אנשי האינטרנט! וברוכים השבים לבלוג שלי שעוסק במחשבות ותפישות על החיים. דברים שאני חושב שאני צריך לשפר בעצמי וחושף אותם בפניכם במאמץ לעשות את אותם עצות בשביל חיים יותר טובים. בסופו של דבר הציטוט הראשון שהבאתי בפוסט הראשון משקף את מהות הבלוג- התפישה שלנו על החיים היא מה שתוביל אותנו בדרכים שנוצרו מדרכי הפעולה והבחירה שלנו.


והיום אני אתמקד בסיבה לבחירות האלו- ניסיונות עבר, יכול להיות שהטראומות או אפילו הדברים חיוביים משפיעים עלינו עד היום במודע או בתת מודע. כלומר נכווית מהתנור כשהיית קטן ומאז אתה לא מתקרב לתנורים דולקים או נזהר מאוד בעת השימוש שחלילה לא יקרה מה שהיה פעם. יש  עוד מצבים שאנחנו חיים את העבר כאשר הם פחות ברורים ורק מהסתכלות ובחינה אנו קולטים את זה אבל לרוב לא נותנים לזה להפריע לנו כי אנחנו עדיין חושבים שזה נכון. את מסרבת לבטוח בחבר שלך כי פעם בגדו בך, אתה מפחד להתפטר כי את זוכר שתקופת האבטלה הייתה נוראית ונמשכה הרבה... וככה אנחנו מקובעים למקרה ולתוצאה אחד- נעולים על זה שאנחנו יודעים יותר טוב מכולם שאין עוד משתנים, כי אנחנו בסוף חווינו את המקרה הזה.


התחושה של אז משפיעה על התחושה של היום. אנחנו לא חושבים פתוח ובעצם ממזערים את האפשרויות שהעולם פותח לנו. הולכים על בטוח, ולא מנסים לראות אם הפעם יהיה משהו שונה. לדוגמה לא נתחיל שיחה על דברים שמעצבנים אותנו באחר כי כבר אנו צופים את הריב ואת חוסר התועלת ומשום כך נעדיף לשמור בבטן. ואלו הם התוצאות של חיים "צפויים" (למרות שהם לאו דווקא כאלה רק אנחנו חושבים שהם ככה) : שמירה בבטן, תסכול, פחד, סגירות, פסילה מראש, עצבים על שום דבר, ללכת על בטוח, אכזבה.


אולי אנחנו בנויים מהתופעה של למידה מטעויות והשלכה על העתיד, ואולי הביטוי שטיפשות זה לעשות את אותה טעות פעמיים, אבל כול אדם לפי דעתי צריך לעשות שיקולים ולחשוב על כול התרחישים לפני פסילה. בואו פתוחים לחיים ונסו ליהנות ולחיות במקום לפסול ולהיסגר. כמה פעמים יצא שחשבנו שאולי טעינו בבחירה? ולמה לא ניסינו אחרת מהבטוח? ושאולי היינו צריכים לעשות דרך חדשה?? צאו ממטעני העבר ונסו להתנהג לכול מקרה כאילו חדש וככה חייכם יהיו מגוונים ולא "בטוחים" אלא מלאי ירידות נכון... אבל גם עליות שלא הייתם חווים אם לא הייתם מעיזים.


"החולשה הגדולה ביותר שלנו נמצאת בוויתור. הדרך הבטוחה ביותר להצלחה היא תמיד לנסות רק עוד פעם אחת." (תומאס אדיסון)



0 תגובות
#4 כישרון למגירה
11/04/2015 21:54
sleepgarden
כישרון, ביישנות, ביטחון עצמי, פוטנציאל

ושוב אנשי האינטרנט אנחנו נפגשים... היום אדבר אתכם על תופעה שאני לא בטוח שקוראת לכולם, תופעה שמתאפיינת בעיקר אצל אנשים ביישנים אבל יכול להיות שגם אתכם היא תפסה...

אז מהי אותה תופעה או אותה דרך ההתנהגות? ובכן זהו חלום ופנטזיה, אבל לא סתם אשליה אלא רצון שמישהו יבוא ויגלה אותנו- יוציא מאתנו את מה שחבוי מאחרים ואנחנו ידענו אותו מזמן, זה משהו שכשיתגלה יגרום להפסקת פעימה של הקהל. רצון שמצב מסוים יחשוף את היותנו מעולים וטובים. אנחנו לא חושפים את הדברים האלה מבושה או מפחד הדחייה אבל תמיד אנחנו חולמים להיות מי שבנשף תתגלה ככוסית על כמו בסרטי הדיסני, מי שברגע האמת כשהגורל ידפוק על הדלת ישיר כמו זמר מנוסה וכולם יישארו פעורי פה, מי שמצייר יפה ומקווה שיום אחד יבחינו בזה וכך בעצם ישימו לב שהוא קיים...


אבל למה בעצם אנחנו לא מוציאים את הכישרון והטוב החוצה? למה אנחנו צריכים להסתמך על מקרים או אנשים שיוציאו את היכולות השונות הללו ושהרצון לבלוט יתגשם? אם לא ניקח שליטה על חיינו אף אחד לא ייתן לנו אותה. אנחנו צריכים להפריד בין סרטי הדיסני שגדלנו עליהם בה הילד הביישן בסוף זוכה בחברה פרסום או אהדה... אם אתה ביישן בשעה וחצי לא תלמד איך להיות פופולרי באופן שכבתי כי זה תהליך. ואם יש לך כישרון אל תחכה שיתגלה ביד המקרה תוציא אותו!

כי בחיים האמתיים אם לא נפתח את הכישרון ונוציא אותו לעולם נתגאה בו גם אם הוא עדיין לא מושלם, כי הוא עדיין שלנו והוא מייחד אותנו, כול הפוטנציאל ייעלם.


צאו ושירו, רקדו, ציירו, גלשו על גלים, תכינו תוכנות, תתפרו שמלות ועוד מלא אפשרויות השמיים הם הגבול כול עוד אתה נשאר על הקרקע ולא טס אליהם. דרך צלחה!


"אנשים מסוימים רוצים שזה יקרה, אנשים מסוימים מתפללים שזה יקרה, אחרים גורמים לזה לקרות." (מייקל ג'ורדן)

0 תגובות
#3 המושלם שלא קיים
26/03/2015 19:14
sleepgarden
לחץ, פרפקציוניזם, רוגע, שלווה, תסכול

שלום לכול אנשי האינטרנט! היום אני הולך לספר לכם על בעיה שתמיד אני מרגיש שמוציאה אותי מדעתי- הפרפקציוניזם. אני תמיד מוצא את עצמי מנסה לעשות דברים מסוימים על הפן הכי טוב שיש להם. על הנייר אין פה שום בעיה אבל כאשר האדם נכנס לתחושה של עשייה על הצד הטוב ביותר הוא לרוב ימצא את עצמו נטרף מפגמים קטנים ובעיות שלא באמת יהוו חשיבות לאחרים.


תחושת ריצוי עצמי וריצוי אחרים היא לרוב הדבר העיקרי שיוצר את המרדף אחרי השלמות. "אם אני לא אראה הכי יפה לא יאהבו אותי", "אני חייבת לעשות את העבודה על הפן הכי טוב אחרת אני אאכזב אותם", אני חייב להקרין שלמות לאורחים כי דעתם חשובה לי שיראו שיש לי בית טוב ומשפחה מצוינת כי אני רוצה להיות הכי טוב. כשמבודדים את התופעה, הכול בעצם נוצר מרצון לא לאכזב או להישאר ברף מסוים ואפילו להציב אחד חדש.


אבל מהיווצרות המחשבה הזאת אנו תולים בעצמנו אחריות כבדה שבגללה כול טעות הכי קטנה יכולה להוציא אותנו מדעתנו ולהעמיד אותנו בלחצים ממשהו שיכול להיות אפילו תיאורטי שעדיין לא קרה, חזיונות והשערות קטסטרופליות של שיבושים בעבודה. כמה לחץ אנו בעצם יוצרים מהרצון והשאיפה הזאת?!

אני מוצא עצמי לרוב לחוץ מדברים כול כך קטנים וחייב שלפעמים חברים או קרובים אליי יגידו לי את הדבר הבא: "תרגע לא קרה כלום הכול פה בסדר". כי העין שלנו נגועה בפגמים מיקרוסקופיים שצופה מהצד לא רואה. לפעמים אנחנו צריכים לעשות הפסקה לשטוף את העיניים ולראות כמו הצופה מהצד. וזה לא נותן תירוץ לא לשאוף גבוה ובעצם לחיות בבינוניות ומעטה, אבל עלינו לראות כי אנו מסננים את הדברים הקטנים שלא באמת יתנו חשיבות ולרוב אלו הם שמטריפים אותנו, אלו הם שיושבים לנו על הראש ומסבים לנו לחץ שמוריד את כול הכיף מהתהליך ומהתוצאה, כי לפעמים גם כשכולם יתלהבו אנחנו נראה את התוצאה ונתמקד בפרטים המיקרוסקופיים האלה ולא נהיה מרוצים.


לסיכום האידיאל הוא משהו לא אנושי שיכול לגרום לנו לעשות דברים לא אנושיים ולהביא אותנו לתחושות ומצבי קיצון על כלום. צריך לרסן את הלחץ וליהנות המעשייה להוריד את הטפל שרודף אותנו ולהתמקד בעשייה העיקרית תוך העלמת החשש לאכזבה.


"תשלוט במוח שלך, או שהוא ישלוט בך" (בודהה) 

0 תגובות
#2 קבלת (ה)אחריות
08/03/2015 12:18
sleepgarden
אחריות, קבלה

יום אחד כולנו מתעוררים לתחושה הזאת שמשהו השתנה. שינינו סטטוס בחיים שלנו שגרם לדברים שמצופים מאתנו לגדול. ובעצם יכול להיות שעבדנו קשה בשביל להגיע לאותו מקום ורצינו להיות שם אך התודעה האמיתית של המצב נכנסת כאשר רק אנחנו נכנסנו לתוך המקום החדש, בין אם זה קידום בעבודה ילד חדש שהגיע למשפחה, התפטרות שמובילה לאבטלה ואפילו אימוץ כלב -כול אלו הם דברים שאנו צריכים לקבל עליהם אחריות.


אם יש משהו שהחיים מלמדים אותנו מהרגע שנולדנו הוא שהחיים לא יעשו קלים כמו שכולם תמיד חושבים (אם אקבל קידום ארוויח יותר כסף ואז יהיה לי יותר קל) מהרגע שאתה נולד מתווספות לך אחריויות נוספות- אל תלכלך ,תתחיל ללכת ולא לזחול, תתנהג טוב תוציא ציונים טובים וככה וככה עד הנצח בין אם אתה תינוק או מבוגר תמיד תהיה לך רשימה של דברים שאתה צריך לפתח.

ולפעמים אנשים שוכחים שאחריות היא משהו שמסמל קדמה ולמרות היותו דבר שתופס אותנו לפעמים למצבי קיצון, הוא עדיין דבר מבורך. בנוסף שינוי הסטטוס לאו דווקא יוביל לדברים קלים בחיים ולכן עלינו לעשות את השיקולים שלנו לפני שניכנס עמוק למצב וכמובן שיש הבדל בין לדבר לבין להרגיש.

העבודה החדשה שקיבלת אולי תגרום לך להרוויח הרבה אבל תראי פחות את ילדייך והאם זה משתלם או לא? מה את/ה תחוש/י כשבאמת לא תהיו שם...


אז כן התעוררנו למציאות חדשה והרבה דברים יכולים להשתנות. אך חובה לזכור כי חיים ללא אחריות אולי משחררים ומוציאים אותנו לחופשי אבל איזה חיים משעממים הם יכולים להיות, איזה חוסר משמעות יהיה לנו ואנחנו נהיה לאחרים. עלינו להשלים ולקבל את האחריות החדשה ואם הסכמנו ששם אנחנו צריכים להיות, לקחנו את הסיכונים והתוצאות בחשבון, ואפילו עבדנו בשבילה - עלינו גם להעריך אותה ואותנו על זה שהצלחנו


"אם כוח גדול באה גם אחריות גדולה" (בן פארקר, ספיידרמן)

0 תגובות
#1 פתח דבר
08/03/2015 11:39
sleepgarden

שלום לכם אנשי האינטרנט, החלטתי שאני רוצה לכתוב כאן את הדברים שאני חושב עליהם לנכון. דברים קטנים או עקרונות שאני חושב שיש כמה שיזדהו איתם. דברים שיושבים לי על הלב וארצה לשתף אותכם. אז בואו נקבע כמה חוקי יסוד ועזר ל"מסע" הזה שאני ואתם יוצאים אליו בכדי שתיקחו אתכם כבר מעכשיו רושם ראשוני ותדעו למה אני מכין אתכם.


אז נתחיל במקצועיות- לא למדתי ולא אתיימר להיות מצוין בכתיבה לכן חלק מהשפה לא תהיה עד כדי כך גבוה ולא תמיד יהיה לי פתיחה גוף סיכום וכו'... שלא לדבר על זה ששגיאות כתיב זה משהו שכולנו חוטאים בו ולמרות שאנסה למזער את התופעה אני כבר מודע שהיא תקפוץ לבקר פה ושם.


סודיות- אני לא הולך להגיד מי אני ולא אנקוב בשמות הסובבים אותי לכן קחו בחשבון ששמות האנשים (אם יהיו) יהיו כמובן שמות חסויים.


עדכונים שוטפים- כרגע אני נמצא במסגרת ובשלב בחיים שהעדכון פוסטים שלי יהיה עם רווח עצום. יכול להיות שאני אפרסם שני פוסטים ביומיים והרווח מהם לשלישי יהיה חודש. אני מבטיח לנסות להעלות כשיהיה אפשר אבל אל תצפו ל"פוסט שבועי" או משהו בסגנון.


שיתופים- אשמח אם אתם בתור קוראים שתחליטו שאם יש משהו שאתם מסכימים איתו, תחליטו לא לשמור לעצמכם ולהעביר הלאה.


"אדם הוא בסך הכול תוצר של מחשבותיו, מה שהוא חושב, הוא נהיה" (מוהנדס גנדי)


0 תגובות